פורסם על ידי

Lasinistracomunistainternazionale (איטליה, שיו): sinistracomunistainternazionale.com/

באיראן, שם המשטר הבורגני-אסלאמי טבח באלפי פועלים בינואר, פרצה המלחמה שיזמו ארצות הברית וישראל בתואנה של שינוי משטר ובמטרה להנהיג דמוקרטיה. התוצאה שהשיגו השודדים הללו תהיה רק ערעור היציבות והרס נוסף של חייהם של מיליוני בני אדם השייכים למעמד הפועלים. המלחמה המתנהלת כעת אינה המלחמה שלנו, אלא זו של כל המדינות וכל המעצמות הקפיטליסטיות, ללא קשר למחנה אליו הן משתייכות, נגד העובדים, כלומר נגד המעמד ללא סייג. אך אין בכך חידוש, שכן כל מלחמה קפיטליסטית ואימפריאליסטית היא מלחמה נגד הפרולטריון: בין אם כדי לחסל את "האוכלוסייה העודפת" ולהחיות את הכלכלה העולמית הנמצאת במשבר, ובין אם כדי להשמידה כ"מעמד מסוכן" לסדר הבורגני.

הרפובליקה האסלאמית, ארצות הברית, ישראל וכל השחקנים הקפיטליסטיים הפועלים בזירת המלחמה במזרח התיכון הם ללא יוצא מן הכלל אויבים משותפים של הפרולטריון. לא משנה מה תהיה תוצאת המלחמה הזו ומה יהיו השלכותיה, כולל הצורה המוסדית שתלבש המדינה האיראנית, תוצאת ההתערבות הצבאית הזו תתבטא בהרס חייהם של העובדים, ובמקרה של הניצולים – בהידרדרות דרסטית בתנאי החיים והעבודה שלהם. הפרולטרים והעובדים באיראן, כמו אלה בכל המדינות המעורבות בסכסוך, אינם צריכים לצפות להתערבויות מצילות מצד התומכים במלחמה האימפריאליסטים, ואינם צריכים לטפח אשליות לגבי סגולותיה הפלאיות של הדמוקרטיה הבורגנית.

המדינות הקפיטליסטיות, בכל צורותיהן ובריתותיהן, משתמשות במלחמה ככלי הישרדות במאבק בין מעצמות יריבות וכאמצעי לשליטה בפרולטריון. ברגע שבו העולם שוב מוצף באלימות, בהפצצות ובמוות, יש לחזור ולהדגיש אמת בסיסית: הקורבנות האמיתיים הם תמיד הפרולטרים, ובוודאי לא המדינות, האידיאולוגיות או הגבולות. במקום להיות שדה הקרב של המעמד שלנו, מעמד הפועלים הבינלאומי נגד הקפיטליזם וכל המדינות הלאומיות, העולם הפך יותר ויותר לזירת אכזריותם של תומכי המלחמה הקפיטליסטים הנאבקים על ההגמוניה העולמית.

ארצות הברית, אירופה, רוסיה, סין, הודו ואפילו איראן עצמה, אירופה וכל מדינות העולם האחרות ממלאות את תפקידן כרוצחות בצורות התערבות שונות: מלחמותיהם נוגעות לחלוקת הרווחים, הכוח והרכוש, במטרה להגן על קיומו של ההון ולהגן עליו, על ידי כך שהם גורמים לפועלים, המנוהלים צבאית ומסודרים בחזיתות מנוגדות, להרוג זה את זה.

אמת נוראה זו נכתבה בהיסטוריה בדם של מיליוני בני אדם.

מאבק הפרולטריון אינו צריך לתמוך באף אחת מהמדינות הלוחמות, שכן כולן, ללא קשר לצורתן הפוליטית, הן ללא יוצא מן הכלל אויבותיו המרות. הדפטיזם כלפי המדינה שלו, האחדות של הפרולטריון הבינלאומי מעבר לכל הגבולות, אינם מילים ריקות, אלא הכלים היחידים העומדים לרשות המעמד הפרולטרי כדי לפעול נגד הסדר הבלתי אנושי הזה או, לחלופין, להיתקל באתגר מצד כוחו המאורגן. הפרולטריון הוא המעמד שממנו נובעת כל הייצור החברתי, ומאי-הפעילות הזמנית הנוכחית שלו נובע הישרדותם של כל המדינות ושל כל ההון. רק על ידי החזרת הכוח לידיו וארגונו מחוץ לחזיתות ולגושים הלאומיים יוכל הפרולטריון להפוך את המלחמה והשלום של ההון הקניבלי להזדמנויות למרד המעמדי שלו.

הגישה המנוגדת היא להגן על אחת ממדינות הלאום הבורגניות הנמצאות במלחמה, תחת דגל ה"אנטי-אימפריאליזם", כפי שטוענים הסוציאל-דמוקרטים, השוביניסטים והאנטי-מהפכנים המתחפשים ל"מרקסיסטים" ו"אנרכיסטים". עמדה "מפלגתית" ו"מחננית" זו (= תמיכה במחנה זה או אחר) תמיד מגנה על אחת המדינות ועל אחד המחנות או הגושים האימפריאליסטיים הנמצאים במלחמה.

אנו תומכים בתבוסתן של כל מדינות הלאום הנמצאות במלחמה, או ליתר דיוק, בהפיכת המלחמה האימפריאליסטית למלחמת מעמדות מהפכנית. בקיצור, זהו פירושו של תבוסתנות מהפכנית ושל אינטרנציונליזם פרולטרי. מאבק המעמדות עדיין חלש מדי כיום, וכאשר הוא בא לידי ביטוי, הוא עושה זאת באופן כאוטי, שכן הוא צומח מתוך הכאוס המערכתי שבו נמצא הקפיטליזם ההיסטורי והעולמי.

כתוצאה מכך, הסתירות והכאוס מונעים מהאינטרנציונליזם הפרולטרי ומהתבוסתנות המהפכנית להתפתח, הן בפועל והן בתיאוריה. מנקודת מבט מעשית, היה צורך שהמאבק של הפרולטריון בעזה יתפתח הן נגד הכיבוש של הצבא הישראלי והן נגד המנגנונים המזוינים של הבורגנות הפלסטינית. כמו כן, היה צורך לראות הרחבה גדולה יותר של המאבק של הפרולטריון במדים כדי לחבל במלחמה בגבול רוסיה-אוקראינה. מנקודת מבט תיאורטית, ניתן לראות את העמדות והפולמוסים השונים בנושאים אלה בקרב המיעוטים הרדיקליים של הפרולטריון הבינלאומי. למרות כל הסתירות, המורכבות והמגבלות הנוכחיות של הכאוס המערכתי הזה, מאבק המעמדות קיים, המרידות קיימות, וכתוצאה מכך, הצורך והאפשרות למהפכה חברתית קיימים.

בהקשר זה, אנו תומכים במאבק הפרולטריון באזור איראן נגד המדינה הבורגנית האיראנית, במאבק הפרולטריון האמריקאי ובמאבק הפרולטריון הישראלי נגד מדינותיהם בהתאמה, וכך הלאה בכל האזורים ובכל המדינות ללא יוצא מן הכלל. לפרולטרים האיראנים, שכבר שילמו מחיר דמים עצום, אנו אומרים כי מאבקם לא צריך להתפזר על מטרות שאינן עונות על האינטרסים המעמדיים שלהם, כגון צורת השלטון בתוך הסדר הבורגני. הכתר, הטורבן או הקלפי של הדמוקרטיה הליברלית הם ביטויים של כוח יחיד הנחוש לשמר את היחסים הקפיטליסטיים ולהנציח את העבדות השכרית. מה שמוצג כ"מעבר", "גאולה" או "בנייה מחדש" אינו תשובה לעוני, לניצול או לדיכוי, ואף לא דרך לשחרור אנושי, אלא תמרון שנועד להסיט את המאבק מנתיבו האמיתי, אשר חייב להוביל לביטול העבודה השכירה ולפירוק הסדר הקפיטליסטי. כל טענה אחרת היא הונאה או בגידה.